החלטה בתיק ע"פ 3475/11

           לפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' קולה) בת"פ 1/09 מיום 23.3.2011, זאת עד למתן הכרעה בערעור שהגיש המבקש כנגד גזר הדין.

רקע עובדתי

1.             ביום 10.4.2009 הוגש נגד המבקש כתב אישום וביום 14.10.2009 תוקן כתב האישום. במסגרת כתב האישום מיום 14.10.2009 הואשם המבקש ב-17 אישומים שונים, ולפיהם בשנים 2009-2004, עת היה המבקש חבר מועצת העיר מגדל העמק ויו"ר איגוד ערים אזור יזרעאל (שרותי כבאות) (להלן: האיגוד), ניצל המבקש את מעמדו ושליטתו באיגוד לצורך מעילה שיטתית בכספי האיגוד. את כספי המעילה, המוערכים במאות אלפי שקלים, שלשל המבקש לכיסו, תוך שהוא מפעיל לשם כך אחרים ועושה שימוש בחשבונות בנק של בני משפחתו ושל מכריו.

ההליכים בפני בית המשפט המחוזי

2.             לאחר חמישה דיוני הוכחות, בהם העידו 27 עדי תביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו תוקן שוב כתב האישום ממנו נמחקו 5 אישומים (להלן: כתב האישום המתוקן).

3.             ביום 3.5.2010 הודה המבקש בעובדות כתב האישום המתוקן המונה 12 אישומים. המבקש הורשע על סמך הודאתו בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); זיוף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין; מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין; מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין; גניבה בידי מורשה לפי סעיפים 393(2) ו-393(3) בצירוף סעיף 383(א)(2) לחוק העונשין; הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; גניבה בידי עובד ציבור לפי סעיף 390 בצירוף סעיפים 383(א)(1) ו-383(א)(2) לחוק העונשין; זיוף בידי עובד ציבור לפי סעיף 421 לחוק העונשין; ורישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין.

4.             נוכח העובדה כי בהסדר הטיעון לא הגיעו הצדדים להסכמה באשר לרמת הענישה הראויה הוחלט על טיעון חופשי לעונש. בהתאם לכך, הוגש לבית המשפט תסקיר שירות המבחן, הובאו עדי אופי מטעם המבקש ונשמעו טיעוני הצדדים בנוגע לגזר הדין.

5.             מתסקיר שירות המבחן עולה כי המבקש מתגורר אצל אחותו בדרום הארץ רחוק מביתו ומחוסר עבודה מזה חודשים רבים. המבקש תיאר מצוקה כלכלית קשה בביתו בשנים האחרונות, שאף היא לדבריו הייתה מניע לביצוע המעשים בהם הורשע. בהתייחס לעבירות, הודה המבקש בביצוען, הביע חרטה על התנהגותו והביע רצון להשתלב בתהליך טיפולי. להערכת שירות המבחן ענישה אשר תכלול מאסר בפועל, תהייה רגרסיבית עבור המבקש ותחליש את כוחותיו לפעול לשיקום עצמו ומשפחתו.

6.             לפני בית המשפט המחוזי אף הובאו ארבע עדויות אופי מטעם המבקש, ובהן עדות ראש עיריית מגדל העמק ועדותו של נציב הכבאות וההצלה הארצי, אשר הדגישו את תרומתו של המבקש לקהילה ובפרט את תרומתו הגדולה לאיגוד.

7.             בגזר דינו עמד בית המשפט המחוזי על החומרה שבמעשיו של המבקש ועל כך שעבירות מסוג השחיתות הציבורית מצדיקות ענישה מחמירה. בית המשפט המחוזי מציין אמנם כי המבקש הודה בעבירות, אך אף זאת לא בהזדמנות הראשונה, אלא רק לאחר קיומן של מספר ישיבות הוכחות בהן נשמע מספר לא מבוטל של עדים. בית המשפט המחוזי שקל לחומרה אף את העובדה כי למבקש מספר הרשעות קודמות בגין מסירת שיקים ללא כיסוי, איומים וגניבה, על אף שציין כי האחרונה שבעבירות אלה היא משנת 1996. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש לפיה יש לזקוף לקולא את העובדה כי המבקש עבד באיגוד מבלי שקיבל שכר, וזאת מהטעם שהמבקש ידע מראש בטרם נבחר כי התפקיד אינו נושא שכר.

8.             במסגרת השיקולים לקולא הביא בית המשפט בכלל חשבון את העובדה כי המבקש הינו אב לחמישה ילדים אשר היה עצור מעצר של ממש למשך כחודשיים וחצי ובמשך השנה ושלושה חודשים לאחר מכן היה נתון במעצר בית באזור הדרום, רחוק ממשפחתו ומעירו. כן הביא בית המשפט בחשבון את העובדה כי המבקש השיב את הכספים שנגנבו, ועל אף שהשיב את הסכומים בערכים נומינאליים, הסכים כי לסכום יתווספו הפרשי הצמדה ופיצוי לאיגוד. עוד שקל בית המשפט המחוזי את חרטתו של המבקש, את מצבה הנפשי של רעייתו ואת נפילתו מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

9.             בית המשפט המחוזי קבע כי בכל השיקולים לקולא אין די כדי לפטור את המבקש מעונש מוחשי ומרתיע, ולא ניתן להסתפק בהטלת עונש של מאסר לריצוי בעבודות שירות, כהמלצת שירות המבחן. לפיכך, גזר בית המשפט המחוזי על המבקש עונש של 32 חודשי מאסר בפועל; שנה מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, בתנאי שלא יעבור עבירה מסוג פשע בעבירות בהן הורשע; מאסר על תנאי למשך שישה חודשים בתנאי שלא יעבור עבירה מסוג עוון בעבירות בהן הורשע או בעבירות רכוש אחרות; קנס ופיצוי לאיגוד. כן קבע בית המשפט המחוזי כי במעשיו של המבקש דבק קלון.

10.          בגזר הדין נקבע כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.5.2011, אולם בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.4.2011 נדחה מועד ההתייצבות ליום 23.5.2011, וזאת בהסכמת הצדדים נוכח טענת המבקש לפיה עומד כנגדו וכנגד משפחתו צו פינוי מביתם לאותו יום שנקבע לו להתייצבות ועליו לדאוג למכירת בית הוריו על מנת למנוע את הפינוי.

           המבקש הגיש ערעור המופנה כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי, ובד בבד הגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפני.

נימוקי הבקשה

11.          לטענת המבקש - באמצעות באי כוחו, עו"ד אריה ליכט ועו"ד מאיר בן-חיים - יש לעכב את ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי נוכח סיכויי הערעור הטובים. לטענת המבקש שגה בית המשפט המחוזי שלא נתן משקל הולם לעובדה כי המניע למעשיו היה חסרון כלכלי מתמשך במשפחתו. עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי שלא הביא בחשבון את העובדה כי המבקש שיקם את האיגוד בפועלו וכן שגה בכך שלא הביא בחשבון את עדויותיהם של עדי האופי מטעם המבקש. כך ממשיך המבקש ומונה את כל אחד ואחד מהשיקולים לקולא בעניינו, וטוען כי שגה בית המשפט המחוזי שלא נתן להם משקל הולם.

12.          המבקש מוסיף וטוען כי הוא שילם חלק ניכר מסכום הפיצויים שהושת עליו עוד טרם המועד שנקבע לכך בגזר הדין. באשר לחשש מפני הימלטות מציין המבקש כי הוא עמד בכל תנאי המעצר שנקבעו לו והתייצב לכל הדיונים בעניינו. עוד טוען המבקש כי מצבה הרפואי של רעייתו התדרדר מאז ניתן גזר הדין, ונוכח זאת מעוניין המבקש להעביר את ילדיו הקטינים לדור עמו בבית אחותו בדרום, בו הוא שוהה במעצר בית, ולצורך כך הוא נדרש לשהות עמם תקופה מסוימת לשם התאקלמותם. כן טוען המבקש כי הוצא לו צו פינוי מביתו, כפועל יוצא של מאמציו לגייס את הכספים שהיה עליו להחזיר לאיגוד, עובדה המצדיקה אף היא עיכוב ביצוע כדי שתהייה לו השהות להסדיר את ענייניו אלו.

13.          עוד טוען המבקש כי גם בהתייחס לרף הענישה המקובל בעבירות מהסוג שביצע, העונש שהושת עליו חורג מהעונש הראוי. לטענת המבקש במקרים דומים אחרים, גם מבלי שהושבו הכספים שנגנבו, הושתו עונשים דומים ולעיתים אף קלים מהעונש שהושת על המבקש.

תגובת המשיבה